מכירה פומבית 177 חלק ב' אוסף דודו גבע מעזבון מישל אופטובסקי

חברות אופטימית: אוסף דודו גבע מעזבון מישל אופטובסקי

החיבור: עיתון "חדשות", 1984

סיפורו של האוסף שלפנינו מתחיל בימיו הסוערים של עיתון "חדשות". שם נפגשו שני כוחות יצירתיים מופלאים: דודו גבע, שהביא לעיתונות הישראלית שפה חזותית חדשה של קומיקס וסאטירה, ומישל אופטובסקי - מעצב על מוכשר ומקורי, יוצא חבורת "העין השלישית" המיתולוגית, ששימש כעורך ומעצב מדורי הבידור והתרבות בעיתון הצעיר והחצוף. החיבור בין השניים היה מיידי. החיבה המשותפת להומור, מקוריות, ג'וינטים וחומוס הפכה את גבע ואופטובסקי לחברים בלב ובנפש. גבע שולב מיד במדור המהפכני "קרוע" שערך אופטובסקי.

המרחק והסטודיו: מפריז ועד תל אביב

גם כשגבע נסע לפריז ב-1985, השניים שמרו על קשר הדוק. אופטובסקי, שגדל בצרפת, סייע לגבע להשתלב בעיתונות המקומית ואף תרגם עבורו את עבודותיו, ונהג לבקר אותו רבות בפריז. כשגבע שב ארצה, הפך הסטודיו של אופטובסקי לביתו השני. שם, יחד עם חברם ומפיק הדפוס שלהם, אלברט נאמן, נוצר משולש יצירתי ייחודי. "היינו משולש שכל אחד העריץ את האחר, " מספר נאמן, "אני הערצתי את מישל, מישל הערץ את דודו, ולכן זה היה טבעי שחילקנו חומרים ועבודות האחד לשני. מישל, מתברר, שמר כל דבר שהיה קשור לדודו".

בין טורנירי שש-בש סוערים להענקת "גביע הברווז הנודד" (למנצח בטורנירים הרבעוניים), נולדו שם כמה מהיצירות המוכרות ביותר של גבע. אופטובסקי היה זה שעיצב רבים מעבודותיו של גבע, והיה שותף סוד לכל שרבוט ורעיון. על לוח השעם במשרדו נולדה הכרזה המיתולוגית "אני אופטימי", ועליו נהג גבע להשאיר מדי יום סקיצות ואיורים ספונטניים, שהפכו לחלק מההיסטוריה.

האוסף: תיקיות של הערכה ואהבה

מעבר לחברות, אופטובסקי היה מעריץ מושבע של גבע. בתיקיות קרטון הוא שמר בקפדנות כל גזיר עיתון, מכתבים אישיים ששלח אליו גבע מפריז וכל עבודה וסקיצה מקורית שקיבל מידיו. התמונה הראשונה שנתלתה בביתם של מישל ורעייתו רותי הייתה עבודה של דודו – אותה עבודה שמופיעה כעת במכירה זו - בה נראים בני זוג מתנשקים.

רוני סומק, שעבד עם השניים ב"חדשות", סיפר בעבר: "המפגשים ביניהם היו כמעט על בסיס יומי קבוע... הם היוו בסיס לעבודתם המשותפת והפרטית. דודו ראה במישל סוג של גורו. ב'קרוע', מישל ניסה לשכנע את דודו לעלות כיתה, ממעמד של קריקטוריסט למימד של צייר. לשניהם היה יחס של כבוד לאנדרדוג".

סגירת מעגל: מוקדש לשני חברים

מישל אופטובסקי הלך לעולמו במפתיע בדצמבר 2004, כשהוא בן 57 בלבד. דודו גבע הלך לעולמו חודשיים מאוחר יותר, בפברואר 2005, כשהוא בן 54 בלבד. האוסף שלפניכם הוא עדות חיה לחברות אמת, ליצירה חסרת פשרות ולאופטימיות שנשארה אחריהם.

לאחר מותו של מישל, אלמנתו רותי ויטל גילעד שמרה בקפידה על עזבונו העשיר, הכולל את חומרי הסרט "שולץ", גיליונות "פחחד" (שיוצגו למכירה בעתיד בבית מכירות זה) וכמובן האוצרות שהותיר אחריו דודו גבע. מכירה פומבית זו מוקדשת לשני היוצרים הללו, שהיו שזורים זה בזה ביצירתם ובחייהם.