לבוש מלכות אשר לבש בו המלך: הקיטל של מרן רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע

לבוש מלכות אשר לבש בו המלך: הקיטל של מרן רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע

לפנינו קיטל לבן שלבש אותו צדיק מרן רבינו הקדוש מהר"י ט"ב מסאטמאר זי"ע, בחדשי ניסן ותשרי, עתותי קודש וזמנים המקודשים של כל ימות השנה, בו עשה עבודתו הנוראה כמלאך אלקים - במשך שנותיו האחרונים עלי אדמות בשנות תש"ל.

הקיטל עשוי מבד של פשתן טהור, נעשתה ע"י האשה החשובה מרת ריכטער ע"ה שתפרה אותה במיוחד עבור רבינו הקדוש, ועוד בחיי רבינו זי"ע ניתנה מאת הרבנית הצדיקת ע"ה למקורב נכבד עבור הכרת הטוב מיוחדת - כתב אישור ינתן לקונה

חשוב לציין כי מלבוש ה'קיטל' יוצא מן הכלל משאר כל מלבושי רבינו, היות שבדרך כלל לבש באותו קיטעל במשך של כמה שנים, ולפי עדות משמשים בקודש לא חלפו הקיטלען רק לאחר זמן רב, גם לא הי' בבית רבינו יותר משני קיטלען בפ"א, כי היתה עבודה גדולה ויקרה לתפרו במיוחד כדי מדתו, וגם להניח עליה ה'סנעפ"ס' לעטרות כסף שהי' על הקיטל, וגם משתמשים בקיטל רק כמה ימים בשנה, שהם: ר"ה, יוה"כ, הו"ר, ליל הסדר, טל וגשם, ובכן הקיטל הוא המלבוש היותר המבוקש והפחות הנמצא בשוק.

וגם אלו שנמצאו אצל איזה אנשים, נעשים פחות ופחות, היות שעפ"י בקשת בעליהם הניחו אותם לבוש בהקיטעל לאחר מאה ועשרים.

מצב הקיטל הזה נאה ומפואר ביותר, היות שהיתה כל הימים בידי מי ששמר עלי' ביתר שאת כעל בבת עינו, והקפיד מאוד על הנקיון שיהי' צח ומצוחצח טהור ונקי, כראוי לבגד קדוש זה.

ליל התקדש החג:

בקיטל זה ישב רבינו מסאטמאר בליל התקדש החג, וערך בו את שלחן הסדר, וקיים בו את כל מצות הלילה, אכילת מצה ומרורים, שתה בו ארבע כוסות של גאולה וישועה.

בו אכל אכילת האפיקומן, אשר כידוע מה שאמר רבינו פעמים אין מספר בשם אביו הק' בשם הרה"ק בעל דברי חיים זי"ע כי בליל פסח מביא אליהו הנביא מבשר של קרבן פסח ומביאו לצדיקי הדור לאכול.

תלמידו הרה"ג ר' מנחם מענדל פריעדמאן ז"ל ר"מ בישיבה תו"י דסאטמאר כותב ברשימותיו: שמעתי מפי מרן זי"ע שסיפר בליל הסדר: דער טאטע ז"ל האט געזאגט, מ'האט ביים הייליגן רב (הה"ק מצאנז) אויך געזעהן עסן, מ'האט ממש געזעהן ווי ער האט געגעסן א הייסע זאך", ופעם אחת אמר מרן ז"ל "מ'האט ביים טאטן אויך געזעהן".

עבודת יום הכיפורים כמלאך מיכאל משרת:

בקיטל זה לבש רבינו מסאטמאר ביום הקדוש, ובו עשה עבודת יום הכפורים לכפר על בני ישראל, החל מדרשת ליל כל נדרי אשר דרש לפני הציבור בהתעוררות עצומה ובקול בוכים אשר לא יאומן כי יסופר נהרי נחלי דמעות שהיו נשפכין, אמירת כל נדרי ותפלת ערבית, ולאורך כל הלילה בעת הלימוד ואמירת כל ספר תהלים באשמורת הבוקר, ובכל היום הקדוש החל מתפלת שחרית עד אחר נעילה וקידוש לבנה.

בו שפך את נפשו בתפלותיו הקדושים בבכיות נוראות ורשפי אש להבת שלהבת כבן המתחנן לאביו שבשמים, לפעול ישועות עבור הכלל והפרט, ולמען כבוד השכינה הקדושה וכנסת ישראל.

גם בימי ראש השנה, היה לובשו בעת תקיעת שופר, אשר יחרד כל העם אשר במחנה, ותפלות המוספין.

ברכת טל וגשם:

היה לובשו כשירד לפני התיבה ועשה עבודתו הנוראה בתפלת מוסף יום ראשון של פסח באמירת טל. וכשירד לפני התיבה בתפלת מוסף יום שמיני עצרת באמירת גשם. בהתעוררת רב ועצום, כהשתטח לפני קונות לעורר השפעות טובות לכלל ישראל.

יום הושענא רבה:

רבינו היה לובשו במשך כל תפלת היום, תפלת שחרית ואמירת ההלל, סדר הנענועים בדביקות והתעוררות נורא, וגם בשנים האלו כאשר כבר לא היה יכול להאריך באמירת הדרשות, אבל לפעמים הי' מקצר ועולה שהיה מעורר את לבבות אלפי השומעים, וכן אמירת ההושענות בהתעוררת רב.

חשיבות ומעלת בגדי קודש שעמם הלכו צדיקי הדורות, היא אך למותר. חסידים ואנשי מעשה ביקשו והידרו אחר בגדים שהתהלכו בהם צדיקי עליון, בפרט בקרב תלמידי הבעל שם טוב הקדוש וההולכים לאורו. וכבר בגמרא ובראשונים, מצינו על חשיבות בגד צדיקים. ומקורות לכך החל מהגמ' במו"ק 'בגדי כהונה מכפרים' וכן כיוצא בזה במדרש שיר השירים רבה: בית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל נושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית. וגם אבינו הידר אחר חפצי הצדיקים, וכידוע שהי' לובש ביום הכפורים אבנטו של הרה"ק מצאנז זי"ע לעורר את זכותו ביום הקדוש הדין.

כעת לקראת חג הפסח הבעל"ט, בידך לרכוש הקיטל הקדוש הזה, לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, ולערוך בו את שלחן הסדר, וגם להתפלל התפלות בימי הרחמים והסליחות במלבוש קדוש הדין.