מכירה פומבית 4
מכירה פומבית 4 - אמנות ישראלית ובנלאומית
26.4.18
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
בן יהודה 97, תל אביב.
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה תתקיים 4\26 בגלריה 97 "jacobsamuel" בן יהודה 97 ת"א , ט"ל 035290659
תצוגת הפריטים :
יום שני 4\23 13:00 - 19:00
יום שלישי 4\24 13:00 - 19:00
יום רביעי 4\25 13:00 - 19:00
* חלק מהפריטים אינם בגלריה מפאת גודל ומיקום .
* עמלת הקונה היא 19 % בתוספת מע״מ לעמלה
* לא שולחים פריטים שבירים וציורים
* בחלק מהיצירות במכירה זו לא מופיע תיאור של מצב העבודות. יש לפנות לבית המכירות באימייל לקבלת דו"ח מצב החל מ 15.4 .
*את הפריטים יש לאסוף עד ה- 5\7
*איסוף הפריטים בימים המצויינים בלבד (לאחר מכן תוספת של 5% עמלה):
המכירה הסתיימה
|
פריט 41:
יהושע קוברסקי (1967-1907) " דמות " שמן על בד 38x47 חתום שנות ה-40 , (קילופים וסדקים)
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $240
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 19%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
יהושע קוברסקי (1967-1907) " דמות " שמן על בד 38x47 חתום שנות ה-40 , (קילופים וסדקים)
יהושע קוברסקי ציורים ורישומים; מוזיאון תל-אביב, ינואר 1958
מחווה לאלים: ציורים של יהושע קוברסקי
תערוכה, 4 באוקטובר עד 19 בנובמבר 1956, המוזיאון היהודי מאת יהושע קוברסקי
יהושע נולד אל התרבות היהודית הווילנאית, וניכר כי היה מאוהב בה עוד מתקופת נערותו. התרבות האמנותית זרמה בדמו, והציור נרשם על לוח לבו כייעוד. את עולמו הפנימי ליוו עמודי תווך משמעותיים שסייעו לו לצמוח בחסות האמנות: אביו ואחיו של אביו שעסקו בתחום הבנייה כקבלנים לעבודות דקורציה ועיר הולדתו וילנה, גדושת התרבות, בה למד השכלה חילונית ויהודית וכן אמנותית בבית הספר לאמנות מטעם הממשלה.
בשנת 1925 עלה ארצה והתמקם בנס ציונה. לאחר כשנתיים החליט לרדת לצרפת/פריז ולבסוף חזר אל עיר הולדתו, שם המשיך בלימודי האמנות באקדמיה לאמנות בהנהלת הצייר סלאדז´ינסקי (1931-1928), ולאחר מכאן שב לפריס ולמד אצל אנדרה לוט ופול קולאן. חייו בפריז היו דלים וקשים ולבסוף, בשנת 1936, שב לישראל, התמקם בתל אביב ופעל בתחום הדקורציה ביריד המזרח.
בציוריו התמודד עם הכוחות שילוו אותו והשפיעו עליו בדרכו האמנותית בווילנה ועם רצונו להתנתק מההשפעה של האקדמיה הווילנאית ולחזק את העדינות הציורית של האסכולה הפריזאית. בשנת 1938 משכה אותו העיר הקסומה פריז לשוב אל רחובותיה, אך המלחמה אילצה אותו לשוב חזרה לארץ. הוא הספיק לעלות אל אחת מאותן אניות אחרונות שהתרחקו מהתופת הצפוי.
יהושע שם פעמיו אל העיר צפת שהעירה בו בקסמה המיוחד הרהורים אמנותיים אחרים משהכיר. מפגשים חוזרים ונשנים עם זקני העם, לומדי התורה, גרמו לו להתקרב אל התודעה הטרגית של העם היהודי ונפשו צעקה החוצה, דרך ציוריו, את תחושותיו אלו. המועקה החלה להכביד עליו, ולכן החליט לשנות את מקום מגוריו ועבר להתגורר בזיכרון יעקב שהפיחה בו חיים בהווה נוכח, קיים, מציאותי ונושם. תחושה זו ניכרה בציוריו והעידה על התרוממות הנפש מתהומות המועקה.
בשנת 1950, לאחר שלקח חלק במלחמת השחרור, העתיק את חייו אל בירת הארץ. ירושלים זימנה ללבו את הרקדנית קורין חכם שעלתה מארה"ב, עמה התחתן. יהושע וקורין החליטו להמשיך את חייהם המשותפים בארה"ב, אבל הפינה החמה והמיוחדת שהייתה שמורה לארץ ישראל בלבו, הזמינה אותו תכופות להגיע לארץ.
דריסת רגל ראשונה בעולם האמנות בארץ התרחשה בחייו כאשר בשנת 1950 העמיד תערוכת יחיד ראשונה בגלריה כ"ץ. בדרכו, בצורה אקספרסיבית, הציג את מאורעות הארץ. בהמשך, באותה השנה, ביצע עוד כמה וכמה תערוכות בארה"ב. המרכז האמנותי המודרני בניו-יורק קלט אותו אליו והוא התמקם בעיר.
בתקופה זו חווה תהליך מיוחד בו הצליח לשחרר את כבלי המציאות, אך לא דבק במופשט הרגיל. בתהליך היצירה צייר בעודו ער להתעוררות הפנימית הרגשית שהתחוללה בו מול הבד. יהושע נתן ביטוי לתחושותיו בסמלים שתפסו מקום על גבי הבד. התוצר שיקף את הזיכרונות החבויים בתת המודע שלו.
אחת היצירות שיצר הם ימי הבריאה שצייר על כל בד בנפרד. בדרכו פעל בצבע שייצר גבולות, בדרך כלל עיגול אליפטי, בתוכו צייר את ה"עשייה האמוציונאלית" שחווה. הסמלים שיצר על הבד יצרו תחושה מסתורית ששיקפה את ההתרחשות הקדומה. התנהלות זו סייעה לו ליצור יצירה שהייתה מעבר למופשט המוכר.
מחווה לאלים: ציורים של יהושע קוברסקי
תערוכה, 4 באוקטובר עד 19 בנובמבר 1956, המוזיאון היהודי מאת יהושע קוברסקי
יהושע נולד אל התרבות היהודית הווילנאית, וניכר כי היה מאוהב בה עוד מתקופת נערותו. התרבות האמנותית זרמה בדמו, והציור נרשם על לוח לבו כייעוד. את עולמו הפנימי ליוו עמודי תווך משמעותיים שסייעו לו לצמוח בחסות האמנות: אביו ואחיו של אביו שעסקו בתחום הבנייה כקבלנים לעבודות דקורציה ועיר הולדתו וילנה, גדושת התרבות, בה למד השכלה חילונית ויהודית וכן אמנותית בבית הספר לאמנות מטעם הממשלה.
בשנת 1925 עלה ארצה והתמקם בנס ציונה. לאחר כשנתיים החליט לרדת לצרפת/פריז ולבסוף חזר אל עיר הולדתו, שם המשיך בלימודי האמנות באקדמיה לאמנות בהנהלת הצייר סלאדז´ינסקי (1931-1928), ולאחר מכאן שב לפריס ולמד אצל אנדרה לוט ופול קולאן. חייו בפריז היו דלים וקשים ולבסוף, בשנת 1936, שב לישראל, התמקם בתל אביב ופעל בתחום הדקורציה ביריד המזרח.
בציוריו התמודד עם הכוחות שילוו אותו והשפיעו עליו בדרכו האמנותית בווילנה ועם רצונו להתנתק מההשפעה של האקדמיה הווילנאית ולחזק את העדינות הציורית של האסכולה הפריזאית. בשנת 1938 משכה אותו העיר הקסומה פריז לשוב אל רחובותיה, אך המלחמה אילצה אותו לשוב חזרה לארץ. הוא הספיק לעלות אל אחת מאותן אניות אחרונות שהתרחקו מהתופת הצפוי.
יהושע שם פעמיו אל העיר צפת שהעירה בו בקסמה המיוחד הרהורים אמנותיים אחרים משהכיר. מפגשים חוזרים ונשנים עם זקני העם, לומדי התורה, גרמו לו להתקרב אל התודעה הטרגית של העם היהודי ונפשו צעקה החוצה, דרך ציוריו, את תחושותיו אלו. המועקה החלה להכביד עליו, ולכן החליט לשנות את מקום מגוריו ועבר להתגורר בזיכרון יעקב שהפיחה בו חיים בהווה נוכח, קיים, מציאותי ונושם. תחושה זו ניכרה בציוריו והעידה על התרוממות הנפש מתהומות המועקה.
בשנת 1950, לאחר שלקח חלק במלחמת השחרור, העתיק את חייו אל בירת הארץ. ירושלים זימנה ללבו את הרקדנית קורין חכם שעלתה מארה"ב, עמה התחתן. יהושע וקורין החליטו להמשיך את חייהם המשותפים בארה"ב, אבל הפינה החמה והמיוחדת שהייתה שמורה לארץ ישראל בלבו, הזמינה אותו תכופות להגיע לארץ.
דריסת רגל ראשונה בעולם האמנות בארץ התרחשה בחייו כאשר בשנת 1950 העמיד תערוכת יחיד ראשונה בגלריה כ"ץ. בדרכו, בצורה אקספרסיבית, הציג את מאורעות הארץ. בהמשך, באותה השנה, ביצע עוד כמה וכמה תערוכות בארה"ב. המרכז האמנותי המודרני בניו-יורק קלט אותו אליו והוא התמקם בעיר.
בתקופה זו חווה תהליך מיוחד בו הצליח לשחרר את כבלי המציאות, אך לא דבק במופשט הרגיל. בתהליך היצירה צייר בעודו ער להתעוררות הפנימית הרגשית שהתחוללה בו מול הבד. יהושע נתן ביטוי לתחושותיו בסמלים שתפסו מקום על גבי הבד. התוצר שיקף את הזיכרונות החבויים בתת המודע שלו.
אחת היצירות שיצר הם ימי הבריאה שצייר על כל בד בנפרד. בדרכו פעל בצבע שייצר גבולות, בדרך כלל עיגול אליפטי, בתוכו צייר את ה"עשייה האמוציונאלית" שחווה. הסמלים שיצר על הבד יצרו תחושה מסתורית ששיקפה את ההתרחשות הקדומה. התנהלות זו סייעה לו ליצור יצירה שהייתה מעבר למופשט המוכר.
