רשימה גנאולוגית לזיהוי יהודים שנתערבבו במשפחות אריות - פרסום אנטישמי חריף במיוחד במטרה "לשמור על הגיינת הגזע". ...

רשימה גנאולוגית לזיהוי יהודים שנתערבבו במשפחות אריות - פרסום אנטישמי חריף במיוחד במטרה "לשמור על הגיינת הגזע". מינכן, 1914

Semigothaisches Genealogisches Taschenbuch ari(st)okratisch=jüdischer Heiraten mit Enkel-Listen (Deszendenz-Verfolgen) - ספר יוחסין גנאולוגי - כולל נישואין בין אריסטוקרטיה גרמנית ליהודים, צאצאים, כולל טבלאות יוחסין עם ציון דם יהודי מלא/מעורב, הוצאת Kyffhauser verlag מינכן, 1914. רשימה ארוכה של שמות יהודים שידוע ממקורות שונים שנתערבבו במשפחות הגזע הארי במשך הדורות על מנת לזהותם ולטהר את הגזע - פרסום גרמני מחריד - יישומה המעשי של תורת הגזע בגרמניה.

"כל אדם בכל ארץ קשור לישראל בצורה כזאת או אחרת" (ציטוט מדבריו של גטה המופיע בפתח הספר) - רשימה מפורטת של למעלה מ 2000 שמות יהודים או יהודים למחצה שנישאו למשפחות אצולה ארית במטרה לחשוף "עד כמה הדם היהודי כבר חדר למשפחות האצולה הארית... כרך זה יעניק תרומה חשובה לשאלת עירוב הדם והיגיינת הגזע". העורך (המופיע בעילום שם) כותב כי הקו המנחה של עבודת איסוף השמות המעורבים הינו כי תערובת הגזעים בין היהודים לארים איננה מקובלת על שני הגזעים - היא איננה מקובלת על היהודי מסיבות של דת, ואיננה מקובלת על הארי משום איבוד הגזע, וכי בנישואי תערובת הדם היהודי הוא זה ששולט בקרב הילדים והתינוקות, ובכך הארי נפגם. על פי דבריו "האצולה הגרמנית נשארה טהורה למדי מדם יהודי עד המאה ה־18... ספר גרמני בעל תוכן זה היה מיותר עד לפני כ 150 שנה... אז משפחות האצולה הגרמניות היו עדין כמעט אריות לחלוטין... להנשא ליהודי מבני האצולה הותיקה היה כמעט בלתי אפשרי... רק עם האצילות של משפחות יהודיות בראשית המאה ה־19 התקיימו נישואי תערובת".

כל שם יהודי המופיע ברשימה הארוכה מסומן במגן דוד. מופיע שמו, תאריך לידה, מקום הלידה, ושמה של בת זוגתו אם בנישואים ראשונים או בנישואים שניים. הרשימות כוללות שמות של יהודים שמרביתם ילידי המאה ה־19, אך מופיעים גם כאלה שנולדו במאה ה־18. לקראת סוף הספר מופיעים כמה וכמה אילנות יוחסין "של משפחות אריות שדם יהודי חדר אליהן", וכן אילנות יוחסין "של יהודי טהור שמוצאם או צאצאיהם נישאו למשפחות אצולה אריות" על פני דפים נפתחים מופיעות טבלאות מפורטות עם אילנות היוחסין של משפחות רוטשילד, נורמן, שמרלינג, ואחרות. 

ההוצאה פונה לקהל הגרמני בבקשה להודיע על משפחות מעורבות שטרם סווגו, ולמלא תאריכי נישואין ופטירה חסרים של יהודים המופיעים ברשימה זו, וכן לשלוח להוצאה הערות כלליות של היסטוריה משפחתית, וכן כל מידע הידוע להם כגון הודעות פטירה, אילן יוחסין שנשמר במשפחה, כתובות שעל גבי מצבות, הדפסי חותם אופיינים למשפחה וסמלים, הפניות ליצירות גנאולוגיות שיצרה המשפחה, ועוד. המו"ל מבקש כי: "בעת הודעה על משפחות חדשות אנו מבקשים לעשות הבחנה קפדנית בין משפחות ממוצא עברי בשושלת הזכרים לבין משפחות שחבריהן נישאו ליהודים או בעלי דם מעורב", וכן מובטח כי כל הרשימות השמיות שישלחו למערכת יהיו מוגנות בסודיות. העורך כותב כי בהתבסס על עבודה של איסוף שמות למעלה מעשור הוא צופה כי תוך שנה או שנתיים הכרך יוגדל מאד, וכי יש לסמוך על עבודתו המדויקת משום שהינו בעצמו ארי טהור לחלוטין. המשפט החותם את הספר: "מי שיורק עליך מאחור הכה אותו מלפנים".

בפתח הספר מופיע צלב קרס, בשלב זה כסמל נורדי עתיק המאפיין את הגזע הארי, עוד לפני שאומץ על ידי אדולף היטלר כסמלה של התנועה הנאצית. בעמוד השער מובא ציטוט מדבריו של הפילוסוף הגרמני גטה: "כל אדם בכל ארץ קשור לישראל בצורה כזאת או אחרת". על גבי הכריכה סמל של אצולה, כתר, המילה "יהודה" בעברית, על רקע מגן דוד. בעמוד המקביל לדף השער מופיע תצלום של פאני ארנשטיין [1758-1818] והכיתוב: "האב הקדמון לכל הברונים והברוניות". ארנשטיין היהודיה נולדה בברלין, והיתה אחת הנשים היהודיות שהיתה מעורבת באצולה הגרמנית יותר מכל. היא הביאה את "הסלון הספרותי" לוינה ווילות האירוח שלה בבשונברון ובבאדן שימשו באופן קבוע לאירוח של בני אצולה גרמנים.

לדברי העורך בדף המבוא, ה"סמי גוטי" הראשון יצא לאור בסוף מאי 1912 והוחרם ב 27 ביוני 1912, אך המהדורה שלפנינו אושרה ללא תנאי "מתוך הכרה בערך הלאומי של הספר". 

הרשימה שלפנינו הקדימה בכ 20 שנה את חוקי נירנברג שנתנו תוקף מעשי לכל מי שזורם בו "דם יהודי מעורב" בחיפושו בפועל ושליחתו למחנות המוות.

609 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב מאד.